contact-us

לקבלת ייעוץ עם הצוות המקצועי

לקבלת ייעוץ עם הצוות המקצועי

    ADHD והתמכרות — הקשר שרוב האנשים מפספסים

    ADHD והתמכרות — הקשר שרוב האנשים מפספסים

    ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות) והתמכרות קשורות זו לזו יותר ממה שנהוג לחשוב. אנשים עם ADHD נמצאים בסיכון מוגבר לפתח התמכרות, בעיקר בגלל אימפולסיביות, חיפוש גירוי, וניסיון לא-מודע להרגיע את המוח באמצעות חומרים. הבנת הקשר הזה היא צעד ראשון לטיפול נכון.

    מה זה בעצם ADHD?

    ADHD, או בעברית הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, היא הפרעה נוירו-התפתחותית שמלווה אדם לרוב מהילדות ולעיתים גם בבגרות. לפי ארגון הבריאות העולמי, מדובר בהפרעה נפוצה שמשפיעה על האופן שבו המוח מווסת קשב, דחפים ותנועה.

    אנחנו נתקלים כאן, במכון, בשלושה מאפיינים מרכזיים:

    • קשיי קשב — קושי להישאר ממוקד, להשלים משימות ולהתעלם מהסחות דעת.
    • אימפולסיביות — פעולה מהירה בלי לעצור ולחשוב על ההשלכות.
    • אי-שקט פנימי — תחושת חוסר מנוחה שקשה להשקיט, לא תמיד היפראקטיביות גלויה.

    חשוב לנו לומר: ADHD אינה חולשת אופי ואינה עצלנות. זו דרך שונה שבה המוח פועל, ובמקרים רבים היא מלווה בכישרונות אמיתיים לצד האתגרים.

    למה לאנשים עם ADHD יש סיכון גבוה יותר להתמכרות?

    הסיכון גבוה יותר משום שאותם מנגנונים מוחיים שאחראים על קשב ועל שליטה בדחפים אצל אנשים עם ADHD פועלים אחרת. לפי המכון הלאומי לחקר ההתמכרות (NIDA), אנשים עם ADHD נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לשימוש בחומרים ולהתמכרות.

    מהניסיון שלנו בשטח, כמה גורמים מצטלבים:

    • אימפולסיביות — ההחלטה לנסות חומר נעשית לעיתים ברגע, בלי הבלם הפנימי שעוצר אנשים אחרים.
    • חיפוש גירוי ותגמול — מוח שרעב לגירוי מחפש עוצמה, וחומרים ממכרים מספקים בדיוק את זה, מהר.
    • ריפוי עצמי — הרבה אנשים מגלים שאלכוהול, קנאביס או ממריצים "משתיקים" לרגע את הרעש הפנימי, את אי-השקט או את חוסר הריכוז.

    הרחבנו על הדינמיקה הזו בעמוד תרופה עצמית — כי במקרים רבים ההתמכרות מתחילה דווקא מניסיון כן להרגיש טוב יותר.

    מה הקשר בין ADHD לא-מאובחן לבין שימוש בחומרים?

    הקשר הדוק במיוחד. אנשים רבים שמגיעים אלינו עם בעיית התמכרות מעולם לא אובחנו עם ADHD, אבל חיו איתה כל חייהם. השימוש בחומרים היה, בלי שידעו, ניסיון לתפקד.

    כשאדם עם ADHD לא-מאובחן מגיע לגיל ההתבגרות או לבגרות, הוא נושא איתו לעיתים תחושת כישלון מצטברת — בלימודים, בעבודה, בקשרים. אלכוהול או סמים יכולים להיראות פתאום כמו הדבר היחיד שמרגיע, ממקד או נותן ביטחון. כך נסלל מסלול שבו בעיה אחת לא-מטופלת מולידה בעיה שנייה. לכן אבחון נכון, גם בגיל מבוגר, יכול לשנות את כל התמונה.

    ריטלין ואדרל — עוזרים או מסכנים? הנקודה העדינה

    זו אחת השאלות שאנחנו הכי נזהרים לענות עליה בצורה מדויקת, כי יש בה הרבה מיתוסים. התשובה: ADHD שמטופלת נכון בממריצים עלולה דווקא להוריד את הסיכון להתמכרות, אבל שימוש לא-נכון או העברה של התרופה לאחרים הם בהחלט מקור לדאגה.

    • הצד המגן — כשאדם מקבל טיפול תרופתי מותאם, המוח מווסת טוב יותר, האימפולסיביות יורדת, והצורך ב"ריפוי עצמי" קטן. מחקרים שמסכם NIDA מצביעים על כך שטיפול נאות ב-ADHD אינו מגביר את הסיכון להתמכרות, ולעיתים מפחית אותו.
    • הצד המדאיג — ריטלין ואדרל הם ממריצים, ובשימוש לא-רפואי (מינון עצמאי, שאיפה, שימוש כדי "להתעורר" או לרזות) יש להם פוטנציאל התמכרותי אמיתי.

    ההבחנה הזו — בין טיפול מפוקח לבין שימוש לרעה — היא לב העניין. הרחבנו עליה בעמוד גמילה מריטלין ואדרל.

    מדוע חשוב לטפל בשתי הבעיות יחד ולא בנפרד?

    מפני שטיפול בהתמכרות בלי לגעת ב-ADHD שמתחתיה משאיר את הדלת פתוחה לחזרה. אם לא נטפל בסיבה שבגללה האדם פנה מלכתחילה לחומר, הלחץ הפנימי יישאר — ואיתו הפיתוי.

    המצב שבו התמכרות והפרעה נפשית מתקיימות יחד נקרא אבחנה כפולה. אנחנו רואים בו לא סיבוך אלא מציאות שכיחה שדורשת גישה משולבת. לכן:

    • איננו מפרידים בין "בעיית הסמים" ל"בעיית הקשב" — מטפלים בשלם.
    • בונים תוכנית שמחזקת ויסות רגשי, שגרה ומיומנויות התמודדות, ולא רק הימנעות מחומר.

    הרחבנו על העיקרון הזה בעמודים התמכרות ובריאות הנפש ואבחנה כפולה.

    מה תפקידה של הערכה פסיכיאטרית בתהליך?

    הערכה פסיכיאטרית היא הבסיס שממנו הכול מתחיל. אי אפשר לטפל נכון במה שלא מאובחן במדויק, וכאן נכנס איש המקצוע.

    בהערכה פסיכיאטרית מקיפה בודקים האם קיימת ADHD (גם אם מעולם לא אובחנה), האם יש הפרעות נוספות כמו חרדה או דיכאון, ומהו הקשר בינן לבין השימוש בחומרים. על בסיס זה נבנית תוכנית טיפול אישית — כולל השאלה העדינה האם וכיצד להשתמש בטיפול תרופתי בסביבה מפוקחת ובטוחה. משרד הבריאות מדגיש את חשיבות ההערכה המקצועית כשלב פותח בכל טיפול בהתמכרות.

    איך אנחנו במכון הרמוניה ניגשים לזה?

    הגישה שלנו מבוססת על עיקרון פשוט: רואים את האדם השלם, לא רק את ההתמכרות. אנחנו מכון פרטי במודל פתוח בתל אביב, וזה מאפשר לנו ללוות כל מטופל באופן אישי ולא בתבנית אחידה.

    מה שאנחנו עושים בפועל:

    • מתחילים בהערכה מעמיקה שכוללת את שאלת ה-ADHD, גם כשאיש לא העלה אותה קודם.
    • עובדים בצוות רב-מקצועי — טיפול נפשי, ליווי פסיכיאטרי וכלים מעשיים לוויסות ולשגרה.
    • מתייחסים ל-ADHD ולהתמכרות כשני צדדים של אותו סיפור, לא כשתי בעיות נפרדות.

    איננו מבטיחים תוצאה, ואיננו מוכרים קסמים — אנחנו מתחייבים למאמץ, לליווי כן ולמקצועיות. אם הזיהוי הזה מהדהד אצלכם או אצל מישהו קרוב, אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחה בטלפון 050-479-0097.

    יש לכם שאלה או שאתם מזהים סימנים אצל מישהו קרוב?

    צוות מכון הרמוניה כאן לשיחה חסויה — בלי שיפוטיות ובלי התחייבות.

    להתקשר עכשיו: 050-479-0097

    הצוות המקצועי שלנו

    הטיפול שלכם בידיים של צוות רב-תחומי ומנוסה — פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ומטפלים מוסמכים, שעובדים יחד למען ההחלמה שלכם.

    ד

    ד"ר חיים שם דוד

    פסיכיאטר מומחה — התמכרויות ותחלואה כפולה

    ד

    ד"ר אלדד ליבנת

    פסיכיאטר

    ד

    ד"ר שבתאי לויט

    עו"ס קליני, מדריך צוות ויועץ טיפולי

    גליה תירוש חזן

    גליה תירוש חזן

    פסיכולוגית, מטפלת משפחתית וזוגית

    אסתי דמשק

    אסתי דמשק

    מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה

    ללי תנעמי

    ללי תנעמי

    פסיכותרפיסטית מוסמכת

    רייצ'ל דרעי

    רייצ'ל דרעי

    עו"ס, מטפלת ומנחת קבוצות

    יעל מור

    יעל מור

    רכזת מרכז יום

    אליהו אלבז - מייסד מכון הרמוניה

    ✍️ נכתב מטעם הצוות המקצועי של מכון הרמוניה

    אליהו אלבז — מייסד ומנהל מכון הרמוניה

    אליהו אלבז הוא מייסד ומנהל מכון הרמוניה, ומוביל דרך בתחום הטיפול בהתמכרויות במודל הפתוח בישראל. התכנים באתר משקפים את הגישה והניסיון הקליני המצטבר של המכון — מרכז גמילה פרטי שבו פועל צוות רב-מקצועי של פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכולוגים. בין אנשי הצוות המטפל: ד"ר חיים שם דוד, פסיכיאטר מומחה בעל ניסיון רב בטיפול בהתמכרויות ובתחלואה כפולה.

    עודכן לאחרונה: יולי 2026

    מה מספרים עלינו

    להעמיק בנושא

    שאלות ותשובות

    האם כל אדם עם ADHD יפתח התמכרות?

    ממש לא. ADHD מעלה את הסיכון הסטטיסטי, אבל היא אינה גזירת גורל. אנשים רבים עם ADHD אינם מפתחים כל בעיה של שימוש בחומרים, בייחוד כשההפרעה מאובחנת ומטופלת בזמן. הסיכון גדל בעיקר כשההפרעה נשארת לא-מטופלת.

    אם אני נוטל ריטלין באופן מסודר, האם זה יהפוך אותי למכור?

    לא. טיפול תרופתי מפוקח ומותאם על ידי רופא אינו מגביר את הסיכון להתמכרות, ולעיתים אף מפחית אותו. הבעיה מתחילה בשימוש לא-רפואי — מינון עצמאי, העברת התרופה לאחרים או שימוש בה למטרות שאינן טיפוליות.

    גיליתי שיש לי ADHD רק אחרי שנים של שימוש בחומרים — האם מאוחר מדי?

    בהחלט לא. אנחנו פוגשים אנשים רבים שאובחנו לראשונה בבגרות, ולעיתים דווקא האבחון המאוחר הוא נקודת המפנה. הבנה של מה שהיה מתחת לפני השטח פותחת דלת לטיפול מדויק יותר בשתי הבעיות יחד.

    למה לא מספיק לטפל רק בהתמכרות?

    כי אם ה-ADHD שהובילה מלכתחילה לשימוש נשארת ללא מענה, הלחץ הפנימי והצורך בהקלה נשארים גם הם. טיפול משולב, שנקרא אבחנה כפולה, מטפל בשורש ולא רק בתסמין, ולכן הוא הגישה שאנחנו מאמינים בה.

    מקורות

    קבלו ייעוץ אישי — בסודיות מלאה

    השאירו פרטים והצוות המקצועי שלנו יחזור אליכם בהקדם, ללא שיפוטיות וללא התחייבות.

    🔒 בסודיות מלאה · מעדיפים לדבר עכשיו? 050-479-0097

    לקבלת ייעוץ עם הצוות המקצועי

    לקבלת ייעוץ עם הצוות המקצועי

      לשירותים נוספים