מתי יש סכנה — אלימות, משבר וחירום, ומה עושים

אם יש בבית אלימות, איומים, סכנת מנת יתר או דיבור אובדני — בטיחות המשפחה קודמת לכל טיפול. במצב חירום מיידי מתקשרים 100 למשטרה, 101 למד"א, ער"ן 1201 במצוקה נפשית או מחשבות אובדניות, ו-118 לרווחה. אחרי שאתם ובני משפחתכם מוגנים — אנחנו כאן כדי ללוות אתכם הלאה, בלי שיפוט.

מתי מצב עם אדם מכור הופך למסוכן?

מצב הופך למסוכן כשקיים סיכון ממשי לפגיעה פיזית בגוף או בנפש — בין אם באדם המכור עצמו, בכם, או בילדים. זה הרגע להפסיק לחשוב על טיפול ולהתחיל לחשוב על ביטחון. אלה סימני האזהרה שאנחנו מבקשים ממשפחות לא להתעלם מהם:

• אלימות או איומים — הרמת יד, שבירת חפצים, איום לפגוע בכם, בעצמו או בילדים.
• דיבור אובדני — אמירות כמו "עדיף שלא אהיה כאן" או תיאור תוכנית לפגוע בעצמו. כל אמירה כזו נלקחת ברצינות מלאה.
• סכנת מנת יתר — שימוש בכמויות גדלות, ערבוב חומרים עם אלכוהול או תרופות, איבוד הכרה.
• נהיגה תחת השפעה — סכנה מיידית לו ולאחרים על הכביש.
• סכנה לילדים — הזנחה, חשיפה לחומרים, או נוכחות ילדים בזמן התפרצויות.

אם סימן אחד או יותר מופיע — זה איננו "עוד ריב". זה מצב שדורש הגנה מיידית.

למה בטיחות המשפחה קודמת לכל שיקול טיפולי?

כי אי אפשר לעזור לאף אחד ממקום של סכנה. הטיפול בהתמכרות הוא תהליך ארוך, והוא יתאפשר רק כשכל בני הבית מוגנים. אנחנו אומרים למשפחות שאנחנו מלווים דבר אחד ברור: להגן על עצמכם ועל הילדים אינו סותר את הרצון לעזור למי שאתם אוהבים — הוא התנאי לכך.

מניסיוננו, משפחות רבות דוחות פעולה כי הן חוששות "להסלים" או "לבגוד". התוצאה היא שהן נשארות בסכנה, והאדם המכור נשאר בלי גבול שמכריח אותו להתמודד עם המצב. בטיחות אינה נטישה — היא הבסיס שממנו טיפול אמיתי יכול בכלל להתחיל.

מה עושים ברגע של חירום מיידי?

ברגע של סכנה מיידית לא מנהלים משא ומתן ולא מנסים "להרגיע לבד" — מתרחקים ממקור הסכנה ומתקשרים. הנה מספרי החירום בישראל ומתי מתקשרים לכל אחד:

• 100 — משטרת ישראל: אלימות פיזית, איומים, שבירת חפצים, או כל מצב שבו אתם או הילדים בסכנה.
• 101 — מד"א: חשד למנת יתר, איבוד הכרה, קושי בנשימה, פגיעה גופנית — כל מצב רפואי מסכן חיים.
• ער"ן 1201 — עזרה ראשונה נפשית: מצוקה נפשית, מחשבות אובדניות (שלו או שלכם), או כשאתם פשוט צריכים מישהו מקצועי לדבר איתו עכשיו. שירות אנונימי, 24 שעות.
• 118 — קו הרווחה: סיוע חברתי, סכנה לילדים או לחסרי ישע, וכשצריך התערבות של גורמי רווחה.

אם יש אלימות במשפחה, קיימים בישראל מוקדים ומקלטים ייעודיים לנפגעות ולנפגעי אלימות — אפשר לפנות אליהם דרך המשטרה, הרווחה או קו ער"ן, גם באופן דיסקרטי. אתם לא לבד ואתם לא צריכים להצדיק את הפנייה.

איך מזהים סימני מנת יתר וסכנת חיים?

מנת יתר היא מצב חירום רפואי — מתקשרים ל-101 מיד, גם אם אתם לא בטוחים. עדיף להזעיק ולטעות מאשר לחכות. סימנים מרכזיים שדורשים חמצן ופינוי דחוף:

• נשימה איטית, רדודה או שהופסקה.
• איבוד הכרה, קושי להעיר, חוסר תגובה לקול או למגע.
• שפתיים או ציפורניים כחלחלות, עור קר ולח.
• הקאות, פרכוסים, או אישונים מצומצמים מאוד.

עד להגעת מד"א — הישארו לצידו, הפכו אותו על הצד אם הוא ללא הכרה כדי למנוע חנק, ומסרו למוקד בדיוק אילו חומרים או תרופות נלקחו. הרחבה בנושא במונחון שלנו על מנת יתר.

איך בונים תוכנית בטיחות משפחתית?

תוכנית בטיחות היא סדרת החלטות שאתם מקבלים מראש, בזמן רגוע, כדי לא להישאר חסרי אונים ברגע המשבר. אנחנו ממליצים לכל משפחה שחיה לצד התמכרות פעילה להכין אחת. תוכנית טובה כוללת:

• מקום מפלט — לאן הולכים אם צריך לצאת מהבית מיד (בית של קרוב, שכן, מלון).
• תיק חירום — מסמכים, מפתחות, תרופות, מטען וקצת מזומן, מוכנים מראש.
• מילת קוד — סימן מוסכם עם אדם קרוב שמשמעו "אני צריך שתתקשר למשטרה".
• רשימת טלפונים — מספרי החירום ואיש קשר תומך אחד, שמורים ונגישים.
• הסכמה מוקדמת — שכל בני הבית יודעים מה עושים, בלי צורך להתלבט תוך כדי.

קיום התוכנית לא אומר שהמצב בהכרח יתדרדר — הוא רק אומר שאתם מוכנים אם כן.

איך מגנים על הילדים במצב מסוכן?

הילדים תמיד קודמים. הם אינם אחראים למצב, ואין להם את הכלים להתמודד איתו — לכן ההגנה עליהם היא באחריותנו כמבוגרים, בלי פשרות. כמה עקרונות שאנחנו מדגישים בפני הורים:

• הוציאו את הילדים מהחדר ברגע של התלקחות — לא נותנים להם לצפות או להתערב.
• אל תשאירו ילד לבד עם אדם שנמצא תחת השפעה ואינו בשליטה.
• דברו איתם בפשטות ובכנות התואמת לגילם — "אבא חולה עכשיו ומקבל עזרה", בלי להטיל עליהם אשמה.
• אם אתם חוששים לשלומם — פנייה ל-118 לרווחה או ל-100 אינה "הלשנה", היא הגנה.

לחיים לצד התמכרות יש השפעה עמוקה על כל התא המשפחתי. הרחבנו על כך בעמוד איך התמכרות משפיעה על המשפחה.

לצאת ממצב מסוכן — האם זה לוותר על מי שאנחנו אוהבים?

לא. יציאה ממצב מסוכן היא לא ויתור — היא הצבת גבול שמאותת גם לכם וגם לו שאי אפשר להמשיך כך. הרבה בני משפחה נשארים במצב שבור מתוך אשמה, ומרגישים שלעזוב פירושו לנטוש. האמת הפוכה: כשאתם מוגנים ויציבים, אתם הופכים לגורם שיכול באמת לתמוך בהחלמה — במקום להיסחף יחד אל תוך המשבר.

לעיתים דווקא הרגע שבו המשפחה מסרבת להמשיך לספוג את הסכנה הוא הרגע שבו האדם המכור מבין שהגיע הזמן לקבל עזרה. גבול ברור, שנשמר באהבה, הוא לא סוף הדרך — הוא לפעמים ההתחלה שלה.

איך אנחנו מלווים משפחות במשבר בדרך לטיפול?

אחרי שהמיידי מטופל ואתם מוגנים — אנחנו כאן. במכון הרמוניה אנחנו מלווים לא רק את האדם המכור אלא את המשפחה כולה, מתוך הבנה שההחלמה היא תהליך משותף. אנחנו לא מבטיחים תוצאות ולא מוכרים פתרונות קסם — אנחנו מתחייבים ללוות אתכם בסבלנות, במקצועיות ובלי שיפוט.

אם אתם מרגישים שהמצב מתייצב ואתם מוכנים לחשוב על השלב הבא, קראו כיצד אפשר לעזור לאדם מכור להיכנס לטיפול, והכירו את גישת הטיפול בהתמכרות שלנו. הפנייה לעזרה — שלכם או שלו — היא סימן לכוח, לא לחולשה. אין בושה בלהרים טלפון. אנחנו זמינים בטלפון 050-479-0097.

הצוות המקצועי שלנו

הטיפול שלכם בידיים של צוות רב-תחומי ומנוסה — פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ומטפלים מוסמכים, שעובדים יחד למען ההחלמה שלכם.

מה מספרים עלינו

להעמיק בנושא

שאלות ותשובות

מקורות

• כל זכות — התמודדות משפחה עם התמכרות ואלימות
• משרד הבריאות — שירותים לטיפול בהתמכרויות
• gov.il — מוקדי חירום וסיוע במצוקה