12 הצעדים וטיפול פסיכודינמי בהתמכרויות – הדהודים

אנסה להדגים בעזרת תיאור מתומצת של הטיפול באוהד, כיצד באמצעות טיפול פסיכודינמי, עקב אוהד באופן לא מודע אחר רעיון 12 הצעדים. לא באופן מוחלט ותוך תנועה פנימית של נפשו וחיצונית של חייו בין הצעדים. במהלך הטיפול אוהד מגיע למסקנה שהוא לא מצליח לנהל את חייו כפי שהיה רוצה, ומתחיל להביט על השימוש בסמים בשעת נפש ולחשוב שהוא לא נמצא במקום הנכון עבורו. אוהד מביע הבנה לכך שהוא נמצא במערכת יחסים תלותית המסמאה את עיניו ממעשים משפילים של בן זוגו כלפיו, מתחיל לוותר ולשחרר הגנות אומניפוטנטיות ומאפשר קבלת עזרה . אוהד מגיע לטיפול לאחר שחווה מערכת זוגית בה חווה השפלה והתעללות פיסית, מילולית ומינית.

אוהד – תיאור מקרה

אוהד בן 23 בתחילת הטיפול. גיי, בן אמצעי לאחות בכורה ואח צעיר. מתאר את הוריו כקשיי יום, במערכת יחסים גרועה ולא מתקשרת, ומאז שזוכר את עצמו שניהם משתמשים בסמים ואלכוהול "מידי פעם" הוא אומר. אביו היה קבלן אך איבד את כל הונו בכמה עסקאות מפוקפקות. אימו עקרת בית .

אוהד נזרק ועזב בעצמו כמה מסגרות לימוד, ולא סיים 12 שנות לימוד . אוהד גבר יפה תואר, מטופח במידה, לרוב מציג חזות רגועה ובטוחה בעצמו אם כי גוון ומנעד קולו משתנה מפגישה לפגישה. לעיתים מדבר בקול רם ובטוח ולעיתים באופן שקשה להבינו. מגיל צעיר מגלה עניין וכישרון רב במוסיקה, אך מעולם לא קיבל עניין, התפעלות או דחיפה להתפתחות בכיוון זה מהסביבה. אוהד גדל בתחושה שלא קיבל מקום לביטוי אישי. לא פיסי ולא נפשי ומנגד מגלה עצמאות מגיל מאוד צעיר. תמיד היו סביבו חברים ועניין. בתקופות מסוימות אוהד בוחר לישון ברחובות מבלי להודיע דבר לאיש, לחבור לגברים מבוגרים, ולהשתמש בסמים ובאלכוהול. כך מגיל צעיר (16) היה מעורב בלא מעט יחסים זוגיים אשר הסתיימו באופן מתעלל פיסית, מילולית ומינית. תמיד עם גברים מבוגרים ממנו בשנים רבות.

אביו של אוהד לא הצליח להתמודד עם מזגו הסוער, והוא מצטייר בטיפול כנע בין תקשורת שתלטנית ומגבילה לבין התנערות וניתוק. אוהד לא ראה בו כנראה באף שלב בהתפתחותו, דמות להזדהות.
האם מצטיירת בפגישות בעיקר כפסיבית, חלשה, אך אדישותה כלפיו נתפסת על ידו כמבטאת דאגה והבנה מסוימת ועונשיה נתפסים על ידו כהולמים. אל שניהם לא יפנה בעת צרה. אומר כי אינו מסוגל לקבל מהם כל עצה או מחשבה לגבי דרך התנהלותו בחיים.

חוויותיו הראשוניות והמאוחרות יותר של אוהד התגבשו סביב צרכים עמוקים שלא באו על סיפוקם בשל סביבה שלא הצליחה להיות מחזיקה וטובה דיה ובהעדר משוקעות אימהית ראשונית.
כנראה במשולב עם מרכיב מולד כזה או אחר בו. בתוך כך, נראה כי אוהד לא זכתה למיכל מותאם מיטבי ולא לגורמים מתמירים מיטביים שהיו יכולים להוות בסיס להתפתחותו התקינה. נראה כי הוריו וסביבתו התקשו להעניק לאוהד מענה לצרכי זולתיעצמי משמעותיים, ויכולת מנטליזציה שלו ושל האחר. מגיל צעיר מאוד אוהד נשען על זולתיעצמי זמינים בסביבתו. סמים, אלכוהול, מין פרוע והתנהגויות מסכנות חיים אחרות.

אוהד חווה התקפי חרדה וניתוקי שינה המופיעים בעקבות שימוש זה, כמו גם כנראה במקרים בהם המציאות המוכחשת מצליחה לחדור את מסך הגנותיו. חוויות חייו החיצוניות והפנימיות של אוהד אחראיות לנסיגה להתמקמות נפשו בעמדה סכיזופרנואידית, לחשיבה מפוצלת והשלכתית ולהפנמת אובייקטים חלקיים, מפוצלים וחד ממדיים של חלקים "טובים" ו"רעים" בו. זאת כהגנה וכדרך לארגון ההתנסות, ולשימוש במנגנוני הגנה מסדר נמוך כולל מנגנוני הגנה פרימיטיביים, גרנדיוזיים, ואומניפוטנטיים היחידים אולי שהיו ברשותו באותו שלב (על מנת לשרוד נפשית). מנגנוני הפיצול וההשלכה מקלים על אוהד ומונעים הפנמה אינטגרטיבית מכאיבה של מציאות חייו. באמצעות הפיכת חוסר האונים הילדי ומצבו האומלל, הנחות והדחוי, להיפוכם הגמור בחיים ובפנטזיה, כבעל שליטה ולא כקורבן, שרדה נפשו. מנגנוני ה הגנה ה פרימיטיביים קיבעו את עצמם באני של אוהד, הפכו לאופני תגובה קבועים בו, וניתן לראות בשימוש הרחב שעושה אוהד בהגנות שונות ניסיון "לסתום" באופן חושי חורים שנחוו בתחושת העצמי שלו.
את תהליך השימוש של אוהד בסמים קשים, אפשר לראות מזוויות שונות. דבקות בזולתיעצמי הרסניים, חיפוש אחר אובייקט מתמיר, אידאליזציה של אובייקטים וחלקים חזקים ומוערכים בו ובו זמנית היפטרות מחלקים בלתי רצויים, דרך ליצירת קירבה עם האחר, הימנעות והדחקה של קונפליקטים פנימיים, שחרור מתח באופן המחליף הבנות ומחשבות מכאיבות, וכן רצון בנחמה ודבקות באומניפוטנציה כביטוי של עקרון העונג.

דוגמאות מהטיפול – שלוש תקופות עיקריות

בתקופת הטיפול הראשונה לא הצליח אוהד לוותר על הגנות אומניפוטנטיות גרנדיוזיות ואמונה ביכולתו להתמודד עם "הכל" בעצמו, באמצעות הכוחות האינסופיים הטמונים בו ובבני זוגו המואדרים על ידו. או בקיצור כפי שאמר: "אני לא מצפה שתביני אותי". ועל הצעתי לכוס מים משיב "לא תודה, הבאתי איתי". "יש חברה מסוימת שאני אוהב, ולך וודאי אין את זה".

בחודשי הטיפול הראשונים אני "מוכת אוהד". הוא מציג את עצמו כבעל כוחות אינסופיים, אופטימיות רבה, בטחון עצמי, יכולות וויסות טובות, ויכולת לבחון מצבים מנקודות מבט שונות. יש בו חיות מושכת, שמחה, ויכולת וורבלית מרשימה. הוא לעולם אינו מאשים את עצמו, ואינו רואה כלל את חלקו במה שקורה לו בחיים. איפה בא כאן לידי ביטוי הכאב שלו?, הקושי שלו? , אני שואלת את עצמי, ונופלת בפח שהוא טומן לי ולעצמו.

אוהד פורס את חייו בפני כמפת שולחן לא נקייה, ובסוף הפגישה כאילו מנער את הפירורים, מתכחש חלקית לחלק מהדברים שסיפר או לפחות מפחית מחשיבותם, ולא מבין מה אני רוצה. "ראי" הוא כאילו אומר לי. "המפה לגמרי נקיה. הכל בסדר אצלי. אפשר לסעוד את הנפש בשמחה". לעיתים, אני שמה לב לסדקים במציאות אותה הוא מתאר, לניגודים או לקשיים שעולים מדבריו, ומשקפת לו אותם. במקרים אלה, אוהד מביט בי בבוז, הודף מייד, אך בהרבה מקרים חוזר עליהם בהמשך הפגישה כאילו חשב על הדברים בעצמו. למשל באחת הפגישות אני אומרת שאני מרגישה שקשה לו. אוהד מתקשה לקבל אמירה זו כאמירה אמפתית, טוען שאיני מבינה אותו ונסגר. ואני מהלכת ואוספת את "טיפות האמפתיה" שלא תרטבנה את כנפי האומניפוטנציה שלו.

באחת הפגישות אוהד מספר ומסביר באריכות על הסמים השונים. ברהיטות ובדמגוגיה מקצועית הוא מלמד אותי איך לזהות סוחרי סמים, ומספר על השקפתו לגבי שימוש בסמים. הוא אומר שהוא יודע שלא יקרה לו כלום גם אם ייקח כמויות גדולות של סמים ואלכוהול. הוא חזק מהכל. לאורך חודשים רבים אוהד משתף אותי ב"סיפורי גבורה" על איך תמיד הסתדר לבדו בכל מצב, גם ברחוב, אף פעם לא פחד משום דבר , ותמיד ה כיר מהר מאוד אנשים ובני זוג ועשה פשוט חיים משוגעים. 

או במילותיה של תרצה אתר:

"ושום סלע לא יזיז אותי מפה,
ושום ענק נורא לא יוכל לי.
אני רוצה רק פה,
אני רוצה רק פה,
ושום טייפון לא יעזור
ושום סופה.
לא קר לי.
ואני רוצה רק פה,
להיות עד סוף ימי,
מול אדן וחלון.
אני רוצה רק פה,
כל כך נעים לי פה,
שכבר ממש אפשר
להשתגע או לישון".

באחת הפגישות לקראת סוף תקופת טיפול זו, אוהד מספר שהצליח להגיע קצת לפני הפגישה ומצא בסמוך לקליניקה בדיוק את סוג המים שאוהב. אני בוחרת לראות בזה התקרבות מסוימת לטיפול והתחלת ביסוס של הברית הטיפולית. או בקיצור, התחלת השתלבותו של צעד 1.

צעד 1 :בתקופת הטיפול השנייה אוהד מתחיל להראות סדקים בשריון הבטחון שהוא עוטה, ומתחיה להסכים לקבל עזרה. הוא אומר: "אני רוצה שרק תביני אותי" ו "המים לא טעימים לי. תוכלי להביא לי מים יותר קרים?"..

בתקופה זו אוהד מתחיל משתמש בסמים קשים, ומספר על כך בחופשיות. מסרב לכל מחשבה שלי על נזקים אפשריים, ועל עצם העלאת הביקורת על דפוס חיים זה. שוב ושוב חוזר על כך שהוא יודע מה הוא עושה, ולא רואה שום סיבה להפסיק עם זה. "זה עושה לי טוב, וזהו". כשאני מנסה להעלות מחשבה אחרת, או לבטא את הבנתי והשקפתי הוא אומר שהוא כבר חשב על כך בעצמו או נושך את שפתיו ומסיט את ה מבט. בפגישות שנערכו בינינו בזום מתחילים ניתוקים ברשת החשכת מסך , לעיתים אוהד אומר שאינו שומע היטב, ואני מחליטה שלא לקחת עמדה בה אפשר לבעוט ולהרחיק.

בהמשך הטיפול באותה תקופה , אוהד מתחיל להיות עסוק מאוד בהרהורים על עתידו המקצועי. עדיין באופן גרנדיוזי. הכל אפשרי מבחינתו. בכל פגישה הוא מספר על תחום אחר בו הוא יכול בקלות להיות מעולה. צייר בעל אתר בינלאומי, מתווך דירות בעל פוטנציאל ענק, מסעדן שעתיד לקבל כוכב מישלן, וכן מוסיקאי מחונן או די ג'יי. או במילותיה של זמירה חן:

"לו יכולתי – הייתי קוסם
מטייל בספרי אגדות,
הייתי את כל העולם מבשם
ביופיים של רזים וסודות.
לו רק ניתן, לו רק ניתן, הייתי עושה זאת מזמן".

לקראת סוף התקופה אוהד מבקש לשתות איתי מים עם נענע ולא רק מים. "כמו שאת שותה " הוא אומר. ונראה שמתחילה השתלבותו של צעד 2.

צעד 2 :תקופה שלישית – "אני רוצה לשמוע מה את מבינה" או "אוכל למזוג לי עוד קצת לדרך?"

בתקופה זו אוהד מכיר את שרון המבוגר ממנו בכעשר שנים, מתווך דירות , והם נהיים לזוג. בתחילת הקשר אוהד מתאר את שרון כגבר חזק, מווסת, "מעל החיים", מנוסה, אוהב, חושב ששרון נכון לגדולות, ודואג לכל מחסורו. ביחד הם מעשנים בקביעות סמים קשים, שותים כמויות גדולות של אלכוהול , ומשתתפים במסיבות סמים רבות . לאורך פגישות רבות בתקופה זו אני מקשיבה לאוהד בקשב המרחף בתוך ענני סמים ואלכוהול.

עם זאת, לראשונה בטיפול אוהד משתף אותי בכך כי ל צד הרעפת תשומת לב והפגנת אהבה כלפיו, שרון מצרף ליחסים המיניים ביניהם בני זוג נוספים למורת רוחו של אוהד, משקר ומסלף עובדות, מתחמק ממחויבות ועומד על שימוש הולך וגובר בסמים. כמו כן אוהד משתף אותי לראשונה בתחושות הקשות העוברות עליו בתקופה זו. תחושת חרדה, דיכאון, ובעיות שינה הנלווים לשימוש.

באחת הפגישות אני פוגשת את הכחשת המציאות של אוהד באופן ציורי כמעט. אנחנו נפגשים בזום, והוא משוחח איתי מרכבו. הי ה ריב קשה בינו ובין שרון והוא יצא להתאוורר. אבל "הכל בסדר", הוא אומר. "רק קר לי קצת" (מחלים מקורונה ..). אוהד מחפש תנוחה נוחה ומספר בחיוך שהמצב הזה מזכיר לו את התקופות שהיה נעלם מה בית או מבית הספר. " הייתי לוקח איתי כובע גרב וזהו". "עכשיו זה שונה", הוא אומר. "אני כבר לא נעלם כך בלי להסביר כלום". ואני חושבת על הטיפול. גם מהפגישות כבר לא נעדר כמו בהתחלה, ללא הודעה מוקדמת או הסבר. "את לא מבינה.", הוא ממשיך. מבטו ממוקד והוא מגניב שיעול קשה . "אני נמצא במקום הכי יפה בארץ". אני נהנית לשמוע את יכולתו להנות מהנוף ושהוא נמצא במקום נעים. בסוף הפגישה אני נזכרת בתיאורי הנוף של אוהד ומבקשת ממנו להראות לי את הנשקף מהמקום בו הוא יושב. אוהד מהסס.. "טוב אולי זה לא כזה מושלם", הוא אומר, אבל אני אראה לך". אני מופתעת מהנשקף. ביחד עם אוהד אני מביטה באיי חורבות. תילים של פסלת, ושאריות אוכל, אריזות ריקות, עטיפות, ואין כל דבר פורח או נאה באזור. הוא לא חייב היה להראות לי את המקום, אך נראה שבאותו רגע משהו בו הסכים ואולי אף ביקש שאחוש ביחד איתו את מציאות חייו הצורבת. מציאות אותה לא הצליחו לטשטש לרגע מנגנוני הגנתו.

צעדים 3 – 12 :תקופה אחרונה

בתקופה זו אוהד מתחיל להחלים ולהעניק משמעות משלו ל 12 הצעדים. זאת מלבד הפנמת ענווה שלא ה תרחשה אצל אוהד באופן ישיר אלא בהקשר להפחתה בהערכת היתר העצמית ובגרנדיוזיות שאפיינו את חייו.

בחודשי הטיפול האחרונים אוהד חדל להשתמש בסמים, הפחית באופן משמעותי את כמויות האלכוהול שצרך, נפרד משרון, והחל לעבוד בעבודה קבועה . אוהד מבקש ממני לומר את דעתי בפגישות, עדיין בליווי הדגשה לחוסר מחויבותו להסכים איתן או ליישמן, אך תוך אפשרות חדשה לחשיבה משותפת והתבוננות. יותר ויותר ה וא מביט ע ל שרון בשאת נפש, ומתחיל לראות צדדים שליליים בהתנהגותו בכלל וכלפיו בפרט.

בהדרגה אוהד מתחיל לעשות מדיטציות בטבע, חוסך כסף לקניית גיטרה, מקשיב בקביעות לפודקאסטים העוסקים במוסיקה , ומתנסה בהבנת עצמו באמצעות כתיבה יומיומית כולל מטרות והבנת דרכי חשיבתו ופעולתו ושל יכולותיו ומגבלותיו. באחת הפגישות אוהד מספר ופורס בהדרגה את הטעויות לתפיסתו שעשה ביחסים הזוגיים הקודמים שלו וכותב כמה הודעות ומכתבי התנצלות. לקראת סוף הטיפול אוהד מביע רצון לעסוק במוסיקה ולטפל באמצעותה בילדים פגועים כמוה ו, ומתחיל לנקוט בצעדים פרקטיים להשגתו. כך נראה כי מבט כולל על התנועה הנפשית של אוהד משקפת את עיקרי משמעות 12 הצעדים.

בסוף אחת הפגישות האחרונות אוהד מהסס לרגע ואז ממלמל לעצמו: "טוב, אני רק אמזוג לי מהקנקן שלך עוד קצת מים לדרך.."

12 הצעדים. אולי כמו 12 החדשים בשנה. עונה בעונה מתחלפת. וכך למרות שכל אחד הצועד בדרך זו מתחיל בנקודת זמן ומאפיינים שונים ובוחר את הנתיב האישי שלו, בסופו של דבר יעבור דרך דומה. בהשראת דורותיי וחבריה מהקוסם מארץ עוץ, אפשר אולי לומר כי לכל אחד קיים מסע ל"ארץ עוץ" הפנימית שלו, ממנה יכול לחזור עם הכרה רחבה יותר לגבי עצמו. אנחנו בהרמוניה רק נותנים את הכלים המתאימים לשרטוט המפות. אל תלכו לאיבוד!