הפרעות אכילה מנקודת מבטה של מלאני קליין
הפרעות אכילה מנקודת מבטה של מלאני קליין
מלאני קליין הייתה פסיכואנליטיקאית שתרמה תרומה חשובה להבנת ההתפתחות הפסיכולוגית, במיוחד בתחום הילדות המוקדמת ותפקידן של חוויות מוקדמות בעיצוב תפקוד פסיכולוגי מאוחר יותר. רעיונותיה של קליין יושמו על מגוון בעיות קליניות, כולל הפרעות אכילה.
התיאוריה של קליין הדגישה את חשיבותם של מערכות יחסים מוקדמות ואת התפתחותם של יחסי אובייקט מופנמים בעיצוב אישיותו של הפרט ותחושת העצמי שלו. לדברי קליין, הקשר המוקדם בין התינוק למטפל העיקרי הוא קריטי בביסוס תחושת אמון וביטחון, ובפיתוח היכולת לוויסות רגשי והתקשרות בריאה. . היא גם הדגישה את תפקידן של פנטזיות לא מודעות, או פנטזיות, בעיצוב החוויה של הילד את העולם.
בהקשר של הפרעות אכילה, התיאוריה של קליין יכולה להיות מיושמת על היחסים בין הפרט למזון. כמה תיאורטיקנים טענו כי הפרעות אכילה מושרשות בקשיי התקשרות מוקדמים, וכי הן מייצגות דרך להתמודד עם קונפליקטים רגשיים לא פתורים וחרדות.
לדוגמה, הרעיון של קליין על "עמדה דיכאונית" יושם על ההבנה של אנורקסיה נרבוזה. על פי תיאוריה זו, אנורקסיה נרבוזה יכולה להיתפס כדרך להתמודד עם תחושות של אובדן ונטישה, וכניסיון להחזיר תחושה של שליטה מול רגשות אלה. האדם עם אנורקסיה עשוי לראות את הגוף כאתר של קונפליקט פנימי ולהשתמש במזון כדרך לשלוט על החוויה הרגשית שלהם.
באופן דומה, התיאוריה של "העמדה הפרנואידית-סכיזואידית" יושמה על הבנת הבולימיה נרבוזה. על פי תיאוריה זו, ניתן לראות בבולימיה דרך להתמודד עם תחושות של חרדה ופיצול, וכניסיון לשמור על תחושת שליטה ושלמות. האדם הסובל מבולימיה עשוי להחליף בין תחושות של ריקנות ושובע, ועשוי להשתמש במזון כדרך לנהל תחושות אלה.
באופן דומה, התיאוריה של "העמדה הפרנואידית-סכיזואידית" יושמה על הבנת הבולימיה נרבוזה. על פי תיאוריה זו, ניתן לראות בבולימיה דרך להתמודד עם תחושות של חרדה ופיצול, וכניסיון לשמור על תחושת שליטה ושלמות. האדם הסובל מבולימיה עשוי להחליף בין תחושות של ריקנות ושובע, ועשוי להשתמש במזון כדרך לנהל תחושות אלה.
לדברי קליין, החוויות הראשונות של הילד הצעיר בעולם מאופיינות בחוסר הבחנה בין המציאות הפנימית והחיצונית. חוויותיו של הילד את העולם החיצוני מסוננות דרך הפנטזיות וההקרנות הפנימיות שלהם, ובאמצעות תהליך הסמליות הילד מתחיל לפתח הבנה מדויקת יותר של המציאות.
במקרה של אנורקסיה, קליין הציע כי הפרט עשוי להיות קשיים עם סימבוליזציה, וכי זה עשוי לתרום לתחושת העצמי והגוף המעוותת שלהם. חוסר היכולת להשתמש בשפה כדי לייצג את חוויותיו של האדם עלול להוביל לתחושה של בלבול וחוסר התמצאות, ועלול להקשות על הפרט להפריד את הפנטזיות הפנימיות שלו מהעולם החיצוני.
קליין גם הדגישה את החשיבות של חוויות מוקדמות של אובדן ופרידה בהתפתחות אנורקסיה. בתיאוריה שלה, החוויות הראשונות של התינוק של אובדן ופרידה מהמטפל העיקרי יכולות להיות טראומטיות ויכולות לתרום להתפתחות פנטזיות פנימיות של נטישה והרס. פנטזיות אלה עשויות להיות בולטות יותר בהקשר של אנורקסיה, ועשויות לתרום לתחושת העצמי והגוף המעוותת של הפרט.
קליין גם הדגיש את החשיבות של חוויות מוקדמות של אובדן ופרידה בהתפתחות אנורקסיה. בתיאוריה שלה, החוויות הראשונות של התינוק של אובדן ופרידה מהמטפל העיקרי יכולות להיות טראומטיות ויכולות לתרום להתפתחות פנטזיות פנימיות של נטישה והרס. פנטזיות אלה עשויות להיות בולטות יותר בהקשר של אנורקסיה, ועשויות לתרום לתחושת העצמי והגוף המעוותת של הפרט.
מקורות
"Theories of Anorexia Nervosa: From a Developmental Psychopathology Model to a Sociocultural Perspective" by Maria Råstam and Christopher Gillberg (2003)
"The Significance of the Concept of Symbolization in Psychoanalytic Treatment" by Melanie Klein (1952)
"Notes on Some Schizoid Mechanisms" by Melanie Klein (1946)
"The Psychoanalysis of Children" by Melanie Klein (1932)
